שוחחתי היום עם חברה ושיתפתי אותה בחוויות מקצועיות. היא הקשיבה ולבסוף אמרה: "למעשה כדולה לאחר לידה, את ממלאה פונקציה של אמא / חמות / אחות / חברה. אז רק אמהות שאין להן עזרה מהמשפחה או מחברה פונות אליך?"
אז זהו, שלא.
הרבה פעמים עזרה ממישהו קרוב מלווה בביקורת.
עצה של מישהו קרוב היא לא תמיד מקצועית. לפעמים העצה הייתה רלוונטית לתקופה מסויימת, לפעמים העצה היא מתוך חווייה אישית של הקרוב ולא מתוך ידע מקצועי, ולא מתוך הקשבה לאמא.
בנוסף, לא תמיד חשים בנח להחשף בצורה כנה בפני מישהו קרוב.
הדולה לא מעורבת רגשית. היא מגיעה ממקום אובייקטיבי.
היא קודם כל מקשיבה לאמא. דרך ההקשבה לאמא, הדולה מעניקה לאמא את התמיכה המתאימה. הייעוץ שלה הוא מתוך ידע מקצועי תוך חיבור להשקפת העולם של האמא.
הדולה, מתוקף תפקידה פוגשת המון נשים לאחר לידה. היא מודעת לעולמן, יודעת וזוכרת את הקושי הכרוך בטיפול בתינוק. היא מכירה את כל מגוון הרגשות שעולים בתקופה זו. גם מתוך חווייתה האישית, גם מתוך נסיונה בתמיכה במשפחות לאחר לידה, וגם מתוך לימודיה ופגישותיה עם מגוון אנשי מקצוע רלוונטיים (יועצות הנקה, שינה, התפתחות, פסיכיאטריות, פסיכותרפיסטיות, יועצת זוגית וכן הלאה).
הדולה מסייעת לכם להרגיש טוב עם עצמכם.
אשה שהגיעה למקצוע הזה, זו אשה שמבינה שמשפחה לאחר לידה, זקוקה להמון תמיכה.
הרבה פעמים, להורים נח יותר לקבל את התמיכה הדרושה דווקא מאשת מקצוע.
