אודות
קצת עלי
שלום.
שמי שירי חגי, נעים מאד. אני גרה בהוד השרון.
נשואה ואמא לשני ילדים. לידה ראשונה בניתוח קיסרי חירום, ולידה שנייה טבעית.
בעברי עסקתי בניהול פרוייקטים מקומיים ובינלאומיים.
לפני מספר שנים התחיל לבעור בי הרצון לעסוק בתחום טיפולי. יצאתי לדרך עצמאית כמאבחנת ומטפלת בהפרעות קשב וריכוז, בגישה הנוירו התפתחותית תפקודית. הטיפול כלל גם הדרכה ותמיכה בהורים.
עם הזמן התחלתי גם להרצות, על מנת להגיע לכמה שיותר הורים ואנשי חינוך, על מנת לפתח אצלם מודעות לנושא.
"רציתי להודות לך על המפגשים. עזרת לי המון כי זו הפעם הראשונה שפשוט אמרתי את מה שהיה לי על הלב" סבטה
אז למה אני דולה לאחר לידה?
בחודשים הראשונים לאחר הפיכתי לאמא, חוויתי קושי גדול. הקושי התבטא בכל תחומי החיים: הרגשי, מערכות היחסים, איבוד הזהות העצמית והצורך בהגדרה עצמית מחודשת, תחושת השיעבוד ,ציפיות שהתבדו, חוסר בטחון בתפקודי כאמא, טיפול בתינוק, תחושת בדידות ועוד ועוד...
תחילה לא חשפתי את הקושי שחוויתי. התביישתי. אפילו חששתי שמשהו אצלי לא בסדר. כאשר ניסיתי לשתף את תחושותי, קיבלתי תגובות שכוונתן הייתה טובה, אך הן לא היו נעימות לי. חשתי שאין אף אדם סביבי שיכול להבין ולעזור לי. הייתי זקוקה לתמיכה, אך היא לא הייתה בנמצא.
כעבור מספר חודשים התעשתי. התחלתי להסתגל למצב, להגדיר את עצמי מחדש, לקבל את המציאות החדשה ולבנות את חיי כאמא לתינוק. וגם חזרתי להנות מהחיים. עד כדי רצון בילד נוסף.
התקופה שלאחר הלידה השנייה אמנם הייתה שונה, אך הביאה איתה אתגרים חדשים. ושוב רגשות שליליים, ושוב בדידות.
רק אחרי ששוב התחזקתי, הצלחתי לעבד את מה שעברתי. גם התחלתי לדבר על זה. הפעם ממקום חזק יותר.
כתגובה, נשים נפתחו אלי. הבנתי שבעצם כל מה שחוויתי, במיוחד בתחום הרגשי, הוא שכיח. לרוב, נשים לאחר לידה חוות תסכול ומשברים.
הסתבר לי שגם אצל בני הזוג קיימים משברים בתקופה שלאחר הלידה, רק שהם בעלי מאפיינים אחרים.
התחלתי לחקור את הנושא יותר לעומק. בערה בי תשוקה לעזור לנשים עם תינוקות.
כך הגעתי להתנדב בפרוייקט "אם לאם". במסגרת הפרוייקט, נפגשות מתנדבות עם נשים לאחר לידה, ומעניקות להן תמיכה רגשית ועזרה מעשית.
תוך כדי, גיליתי שקיים מקצוע של "דולה לאחר לידה". לא יכלתי להמנע ממחשבות של - לו רק הייתי מודעת למקצוע הזה בזמנו... לדולה כזו הייתי זקוקה באותה תקופה קשה. מישהי שתקשיב לי. שתראה אותי. שתהיה שם בשבילי. שתתמוך בי ללא ביקורת ועצות מיותרות. שתסביר לי שמה שאני חווה הוא נורמלי לחלוטין. מישהי שתרים אותי ותעזור לי להכנס למסלול חיי החדש בצורה קלה יותר. מישהי שתתן לי בטחון שאני אמא מספיק טובה, ושההחלטות שלי הן נכונות. מישהי שאוכל לדבר איתה על הכל ובמיוחד על הקשיים, בלי להתבייש.
דבר נוסף שגיליתי הוא, שזהו הייעוד שלי: לעזור לכמה שיותר נשים ומשפחות לעבור את התקופה שלאחר הלידה, בצורה הקלה ביותר האפשרית.
מייד עם הגילוי, התחלתי ללמוד את המקצוע. כבר במסגרת הלימודים נפגשתי עם נשים לאחר לידה בנסיון לתמוך בהן ולסייע. כל אשה שפגשתי, הביאה איתה עולם ומלואו. סיפור חיים שונה. וגם אתגרים שונים איתם היא מתמודדת במציאות החדשה. המשותף לכולן הוא: הצורך באוזן קשבת, טפיחה על השכם וגם קצת הכוונה.
היכולת שלי להקשיב, להכיל ולהיות אמפתית ללא ביקורת ושיפוטיות, נתנה להן מענה.