סבתא נולדה

"אני פונה אליך עבור הבת שלי" היא הסבירה. "לפני שבועיים ילדה בן. מאז אני איתה כל הזמן. מבוקר עד ערב. אבל היא לא נפתחת אלי. אני מרגישה שהיא זקוקה לעזרה מקצועית. חוץ מזה אני עייפה כבר".

בדרך כלל בשלב זה של השיחה, אני שואלת קצת על האמא שילדה. אבל ממשפטה האחרון ומהטון בו נאמר, הבנתי שהיא,הסבתא, נמצאת במצב לא פשוט.

החלטתי להטות את השיחה, ולהתמקד בסבתא. זו פעם ראשונה שאני משוחחת בצורה עמוקה עם הסבתא על עצמה.

מהשיחה עלה שהיא אכן נמצאת במצב מאתגר. היא מאד רוצה לעזור לביתה עם הטיפול בתינוק, ולאפשר לה לנוח. אבל יש לזה מחיר כבד. היא ויתרה על חייה. היא מרגישה שכוחותיה הפיזיים אזלו. והיא נשחקה.

היא מזניחה את בייתה שלה, היא לא הולכת לעבודה, היא לא נפגשת עם המעגל החברתי שלה, היא לא עוסקת בתחביביה ולא מקדישה זמן לבעלה. היא התעוררה הבוקר עם חוסר חשק לעזור. היא רוצה זמן לעצמה. וזה בעצם מה שהביא אותה לפנות אלי.

נאנחתי בלב. סיפור כל כך מוכר. שמעתי אותו כל כך הרבה פעמים מכל כך הרבה אמהות.

אבל זו פעם ראשונה שאני שומעת אותו מהסבתא. נדהמתי מהדמיון בחווייה.

לסבתא מצטרף קושי נוסף. היא מגיעה לבית שאינו שלה. כך שמרגישה שם פחות נח. מכל הבחינות. זו אינה סביבתה הטבעית. למשל, אם היא רוצה לשכב לנוח, אין לה מיטה, היא מנמנמת מדי פעם על הכורסא.

היא מבינה שבתה נמצאת בתקופה רגישה, ולכן מאד נזהרת בדבריה. היא שוקלת כל מילה לפני שמדברת, וגם אז מקבלת לעיתים תגובות זועפות. היא מבינה ומכילה, אבל עדיין מקבלת הרגשה שאינה מקבלת את ההערכה וההוקרה לה היא ראויה. ונפשית, היא שבורה.

אכן, מצב לא פשוט...

מצאתי את עצמי נסחפת לשיחה. רציתי לשמוע עוד ועוד. מעולם לא קיבלתי את זוית הראיה של הסבתא. בדרך כלל אני שקועה כולי בסיפורם של ההורים הטריים, ובמיוחד באמא. מעולם לא חשבתי על הסבתא כמישהי שבעצמה חווה את קשיי הלידה. כמו שההורים עוברים תהליך של הפיכה להורים, כך גם הסבים, במיוחד אם מעורבים, עוברים תהליך של שינוי והסתגלות. מעניין. זה כאילו נדלקה לי עוד מנורה שמאירה על חייה של משפחה בתקופה שלאחר הלידה.

למעשה, באותה השיחה נהגתי בדיוק כפי שאני נוהגת כשאני מלווה אמא לאחר לידה. הקשבתי ותמכתי.

להפתעתי, תגובותיה היו דומות מאד לתגובות של האמהות שליוויתי. נדהמתי מקווי הדמיון שמצאתי בין סיפורה של אמא טריה לבין סבתא טריה.

עכשיו יהיה מעניין לשמוע את הסיפור מהצד של האמא. אני מצפה בכליון אוזניים לפגישה...