בעברי עבדתי כמנהלת פרוייקטים במערכות מידע (פיתוח ויישום אפליקציות). מהות התפקיד היא להבין מהלקוח איזו מערכת הוא צריך שחסרה לו, לפתח אותה בצורה שתתאים לו בדיוק, ולהגיש אותה בזמן ובמסגרת התקציב שנקבע מראש.
נשמע פשוט? לדעתי מדובר בתפקיד מאד מורכב.
זה מתחיל בהבנת צרכי הלקוח. כמישהי שמגיעה מהעולם הטכנולוגי לא תמיד הצלחתי להבין צרכים של מישהו מעולם אחר. וכיוון שללקוח חסר הידע בפיתוח מערכות מידע, אין הוא יכול להשתמש בעולם המושגים שלי. ולכן, ראשית, היה עלי ללמוד על עולמו, את השפה המקצועית שלו, תהליכי העבודה שלו וכן הלאה.
מעבר לתיאור הדרישות שלו מהמערכת אותה אני אמורה לספק לו, היה עלי "להגדיל ראש" ולהציע תוספות על סמך תהליכי העבודה שראיתי, אותם הוא כלל לא חשב למחשב.
כשהבנתי בדיוק מה המערכת צריכה לעשות, היה עלי לתרגם זאת לשפה טכנולוגית על מנת שהמתכנתים, הטכנאים, אנשי התשתיות וכו' יבינו מה עליהם לעשות.
בנוסף, לחשב את עלות הפרוייקט ולשווקו בצורה שהתקציב יאושר.
וגם לתכנן לוח זמנים ריאלי המתחשב בלוח הזמנים של העסק ושל כל עובדי הפרוייקט הספציפי.
בשלב זה אני רוצה לציין, שלפעמים הפרוייקטים היו בינלאומיים ומורכבים מלקוחות ממספר מדינות, בשילוב של צוות פרוייקט ממדינות אחרות.
ואז התחיל שלב הפיתוח. שלב שמביא איתו המון אתגרים. הרבה פעמים, תוך כדי תנועה, נתקלים במכשולים אותם לא צפינו מראש. לכל מכשול היה עלי למצוא פתרון יצירתי.
לפעמים על המערכת היה להתממשק (להתחבר) עם מערכות אחרות שקיימות כבר בעסק. ואז היינו צריכים לבצע תיאומים והתאמות עם צוותי מערכות אלה.
כשהסתיים הפיתוח, עברנו לשלב הבדיקות. חייבים היינו לבדוק שהמערכת עובדת ללא תקלות, ואכן מבצעת את מה שאמורה לבצע. שלב מאתגר נוסף שהיה מאתר תקלות שונות ומשונות, שלפעמים הוביל לשינויים בפיתוח.
ואז היינו מציגים ללקוח את המערכת. הוא היה עובד עליה ב"כאילו" ומגיש לנו ריג'קטים. היה עלינו לבצע התאמות לפי זה.
לפעמים המנהל של הלקוח היה מתערב, ומשנה לנו הרבה דברים כשהפיתוח כבר כמעט מושלם. לפעמים היה דורש דוח מסויים שעלותו גבוהה, שלא היה מחושב בתקציב.
ברגע שהמערכת הושלמה, היה מתחיל שלב ההדרכות. לא פעם עמדתי מול כתה של עשרות אנשים. לפעמים ההדרכות היו בחו"ל. גם באנגליה... ואני לא דוברת אנגלית ברמת שפת אם... או במצב ההפוך שהמודרכים אינם דוברי אנגלית ונאלצתי להשתמש בשירותי מתורגמן, שלכו תדעו מה הוא באמת הבין על מנת לתרגם...
מעבר להדרכה טכנית, היה עלי לטפל גם בצד הפסיכולוגי. כשמערכת חדשה נכנסת לעבודה היא באופן טבעי מעוררת המון התנגדויות. גם אם היא הכי מושלמת בעולם. היה עלי לשכנעם שהמערכת שלי, היא הדבר הכי טוב שקרה להם.
ואז הם היו מתחילים לעבוד עם המערכת. והיה עלי לספק להם תמיכה טכנית. לפעמים היו תקלות, והיה עלי לספק פתרון מיידי, על מנת לא להשבית את המערכת. כדי לספק פתרון, קודם כל היה צורך לאתר את מקור הכשל ולחשוב על פתרון יצירתי והולם על מנת לפתור את הבעיה.
ועד כאן תיארתי את התפקיד ממש על קצה המזלג. מדובר במורכבות הרבה יותר גדולה. זו הייתה עבודה עם המון אתגרים. שום יום לא היה נראה כמו היום שקדם לו. כל יום היה צופן בחובו הפתעות. כשהייתי מגיעה לעבודה, לעולם לא ידעתי באיזו שעה יסתיים יום העבודה שלי ואיך בדיוק הוא ייראה.
כשהייתי נוסעת לחו"ל, הייתי לרוב מגיעה לבד למקום זר. אנשים חדשים. עם מערכת חדשה...
נשמע מורכב? לי זה היה פשוט.
מאד אהבתי את ניהול הפרוייקטים. חיי שגרה לא נועדו עבורי.
בנוסף, הייתה לי תחושה של כח. הייתי יוצרת מערכות יש מאין. הייתה לי סמכות לקבל המון החלטות חשובות. כל כך הרבה אנשים היו תלויים בי. בהדרכות, עשרות עיניים היו נשואות אלי. ותמיד הייתה לי תשובה לכל שאלה. גם המכשילה ביותר. עמדתי מול ביקורות בהצלחה רבה.
ואת כל זה אני מספרת לא כדי להרים לעצמי. (אולי בעצם קצת..). אני מספרת כדי שתבינו את המהפך שעברתי כשנולדה בתי הבכורה.
הנה אני אמא. בסך הכל אחראית על תינוקת אחת קטנה. זה הכל.
זה הכל???!!!!! אין לי שמץ של מושג מה עושים! איך דואגים שהיא תקבל את מה שהיא צריכה? שתתפתח ותגדל כמו שצריך? היא אוכלת מספיק? איך להרדים אותה? ואמבטיות, איך אפשר לרחוץ אותה בלי שתיפול לי מהידיים? וכשהיא בוכה, מה היא רוצה? ולמה היא לא נרדמת? להחזיק אותה או שלא תתרגל לידיים? לתת לה תמל או שהחלב שלי מספיק? קר לה? חם לה? ואם אני טועה וזה ישפיע עליה לכל החיים?
הייתי אבודה. פתאום אני, ששנים יודעת הכל, שולטת על הכל, יודעת לפתור בעיות, עוד לא נולד האתגר שיכשיל אותי – והנה אני נכשלת. אפילו ריחמתי על בתי שקיבלה אמא כמוני, שאין לה מושג מה לעשות איתה.
אז מה שאני רוצה לומר הוא, שזה עלול לקרות לכולנו. פתאום יש לנו תינוק. וזה דבר חדש. משהו שעדיין לא התנסינו בו. וזה ממש לא משנה מה ידענו עד עכשיו ומה עברנו עד עכשיו.
תחושת הבלבול היא כל כך נורמלית. חוסר הבטחון. החשש מטעויות. כל אלה עלולים ללוות כל הורה חדש.
